החלטה בתיק ת"א 16002-06

מונחת לפניי בקשת התובע להפנות 31 שאלות הבהרה למומחה שמונה מטעם בית המשפט בתחום אא"ג, פרופ' יוסף אלידן.

ב"כ המשיבים התנגד ל 26 שאלות בטענה כי אלו אינן שאלות הבהרה כהגדרתן בפסיקה, אם בשל התייחסן למהימנות המומחה, היותן תיאורתיות במהותן, אם בשל ניסוחן החותר לנגח את חוות הדעת ואם בשל העובדה שבמסגרתן מתבקשת הבהרה על אמירות הברורות ממילא.

פסק הדין המנחה לעניין טיבן של שאלות ההבהרה למומחים ניתן ב ע"א 107/88 שירלי כהן רז נ' פרידה לאף, מד (1) 857 (1990) ולפיו:

"'שאלות הבהרה' כשמן כן הן: הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחוות הדעת. כך, למשל, אם מומחה קובע דרגת נכות באחוז מסוים, ללא שיציין או יפרט מה הפגם שמצא אצל הנבדק - יש מקום לבקשו שיבהר, על סמך מה קבע מה שקבע; ובדומה לזה קביעות שבחוות הדעת שמבקשים להבהירן, וניתן לעשות כן על-ידי שאלות המופנות בכתב אל המומחה."חקירה" של המומחה, לעומת זאת, מיועדת לחקרו גם, למשל, על מידת האובייקטיביות שלו או על קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו וכן להצגת עובדות לפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר הבהרה לחוות-דעתו...."

לאחר עיון בשאלות ובטענות הצדדים, בהתחשב בהיקף השאלות, נחיצותן להבהרת חוות הדעת וייעול ההליך זה אתיר לתובע להפנות למומחה את סעיפי שאלות ה', ו', ט"ז שכן אלו רלוונטיות למתחם המינוי, ואת שאלות יט, כ, כג', כד', כה' לגביהן לא נשמעה התנגדות וככל שאלו ייתרו את חקירת המומחה בעניינים אלה רצוי שתישאלנה.

לא ראיתי להתיר את יתר השאלות שנתבקשו מחמת הטעמים הבאים:

שאלות א' ו-ב' נוגעות למהימנותו של המומחה.

שאלות ג, ט ו- י' מתייחסות לנושאים שקיבלו מענה במסגרת חוות הדעת ובאופיין הולמות חקירה.

שאלות ד, ז, ח אינן נובעות מן הכתוב בחוות הדעת ואינן מבהירות את האמור בה.

שאלות יא' עד טו' ושאלה כא הן תיאורטיות במהותן.

שאלות יז'  ו- יח' אינן נוגעות לעניינים שבמומחיות.

מקומן של שאלות כז' עד  לא'  בחקירה.

ב"כ המבקש תעביר למומחה בית המשפט את סעיפי השאלות שהותרו והמומחה ישיב עליהן תוך 30 ימים.

אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ב, 10 מאי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: